פואמה מרכזית בשירה העברית המודרנית, שבה יצחק למדן מציב את מצדה כנקודת התבוננות על חוויית העם היהודי במאה ה-20. הטקסט עוקב אחר דמות דוברת המתמודדת עם שאלות של קיום, פחד וחיפוש משמעות בעולם שנקרע מחדש. מצדה משמשת כאתר המפגיש בין זיכרון היסטורי לחיי ההווה, והפואמה משתמשת בו כדי לבחון עמידה, התמדה ותקווה בתוך מציאות לא פשוטה. זוהי יצירה שמציבה את השאלות הלאומיות והאישיות זו לצד זו, ומציגה אותן בצורה ישירה ורצינית.
מספר עמודים: 84
שנת פרסום: 1952
הוצאה: דביר – ספרית דביר לעם
שפה: עברית
שפת מקור: עברית
