אורין מוריס משלב זיכרונות על משפחה, אהבות, חברים ועבודות עם פרקי חיים בדויים, ובוחן את הגבול שבין חשיפה אישית לסיפור מומצא. לצד התיאורים האינטימיים והלא מחמיאים של דמות המספר מופיעים עימותים עם הסביבה, מחשבות על החברה הישראלית וקריאות ביצירות ספרות. זהו רומן מקוטע ורב קולות שעוסק גם במחיר של הפיכת החיים לחומר כתיבה.

