הספר מציג מחקר פילוסופי־היסטורי רחב הבוחן כיצד נתפס השיגעון בתרבות המערבית מן הרנסנס ועד עידן הנאורות, וכיצד השתנתה הגישה החברתית כלפי מי שסומנו כחורגים מן התבונה. דרך ניתוח של מוסדות, שיחים ופרקטיקות של כליאה, טיפול והדרה, נחשף הקשר ההדוק בין ידע, כוח והגדרת הנורמלי והפתולוגי. זהו ספר עיון ביקורתי העוסק בהיסטוריה של הרפואה, החברה והמחשבה, ומערער על ההנחות המובנות מאליהן לגבי שפיות, תבונה וסמכות מדעית.
מספר עמודים: כ־240
שנת פרסום: 1986
שם ההוצאה: כתר
שפה: עברית
שפת מקור: צרפתית
שם המתרגם: אהרן אמיר