סיפורו של שאול אורפלי, נער מזרחי שגדל בשולי החברה הישראלית ונושא עמו חלום להיות סופר. העלילה נפרשת על רקע תל אביב של סוף שנות ה־70 ותחילת שנות ה־80, תקופה של שינויים פוליטיים וחברתיים עמוקים, שבה המהפך של 1977 והחיים בעיר הגדולה מטלטלים את עולמו. בין אהבות ראשונות, מפגשים עם פעילים חברתיים, וחיפוש אחר זהות, נחשף דיוקן כן ומורכב של צעיר המבקש לחרוג מהמקום שממנו בא — מבלי לאבד את עצמו. זהו רומן התבגרות חברתי נוקב, אישי ופוליטי, המשרטט ביד רגישה את המסע אל הבגרות, השייכות והקול הפנימי.
