תימהון מאת אהרן אפלפלד הוא רומן צלול וכואב על אובדן, אשמה והישרדות. גיבורת הסיפור, אירנה, אישה פשוטה מכפר קטן, נאלצת להימלט מביתה לאחר שרואה במו עיניה את רצח שכניה היהודים. בדרכה היא פוגשת באנשים זרים, חווה בדידות ומצוקה, ומתמודדת עם תחושת אשמה הולכת ומעמיקה. מתוך נקודת מבט רגישה ואנושית, אפלפלד מתאר את מסעה של אישה אחת בתוך מציאות הרסנית ובלתי נתפסת. זהו סיפור על חיפוש אחר משמעות בתוך עולם שהתערער, ועל ניסיונות למצוא שביב של חסד בתוך התוהו. בכתיבה מאופקת אך טעונה, אפלפלד מעניק לדמותה של אירנה קול אנושי נוקב ועמוק, שממשיך להדהד זמן רב לאחר סיום הקריאה.
