בבגדד של 1949–1950, על רקע החרדה והרדיפות הפוקדות את יהודי עיראק, מתבגר נער יהודי במשפחת עמארי. דרך עיניו נפרשים החיים בקהילה, המחלוקות בין ציונים לקומוניסטים ובין מסורת למהפכה, והקשרים עם השכנים המוסלמים. סיפור המשפחה מלווה את סיום חייהם בעיראק ואת צעדיהם הראשונים בישראל.

