"מכתבים מנסיעה מדומה" הוא ספר הפרוזה הראשון של המשוררת לאה גולדברג, שפורסם לראשונה בשנת 1937, זמן קצר לאחר עלייתה לארץ ישראל. הספר הוא רומן-מכתבים קצר, שבו הגיבורה, רות, משמשת כבת-דמותה של המחברת. מכתביה של רות מגוללים את סיפור פרידתה המיוסרת מאהובהּ, עמנואל, ובעקיפין גם מאירופה מולדתה. המכתבים מתעדים מסע שהיא עורכת במערב היבשת, ובמהלכם נשמעים אותות מבשרי רעה של התקופה. זהו מסע ספק ממשי, ספק בדיוני, החושף את עולמה התרבותי העשיר והרגיש של לאה גולדברג הצעירה.
בשנת 1982, הוצאת ספרית פועלים פרסמה מהדורה מחודשת של הספר, הכוללת 78 עמודים. במהדורה זו שולבו פרקים גנוזים שנמצאו בכתב היד של הספר, ביאורים ואחרית דבר מקיפה. בשעתו, הספר זכה לקבלת פנים צוננת מידי המבקרים, שהסתייגו מיצירת ספרות עברית קוסמופוליטית כל כך; כיום הוא מסתמן דווקא בשל כך כיצירה לא-שגרתית ומפתיעה – הן על רקע זמנה והן על רקע שאר יצירותיה של המחברת.
פרטים טכניים:
מחברת: לאה גולדברג
הוצאה לאור: ספרית פועלים
שנת פרסום: 1937 (מהדורה מחודשת: 1982)
מספר עמודים: 78
