הקובץ מאגד שירים שכתב אהרן אמיר בשנים 1991–1996, ובהם הוא מתמודד עם שאלות אישיות ותרבותיות דרך לשון עשירה ומדויקת. השירים נעים בין התבוננות פנימית לבין קשר למרחב הישראלי, ומשלבים רגעים של ביקורת, רגש ומחשבה. זוהי יצירה מרוכזת וקצרה יחסית, אך מלאה בנוכחות פיוטית שמאפיינת את קולו הייחודי של אמיר.
מספר עמודים: 68
שנת פרסום: 1996
שם ההוצאה: זמורה-ביתן
שפה: עברית
