כיבוי אורות / מור אופק

"כיבוי אורות" הוא רומן מאת הסופר הישראלי מור אופק, יליד קיבוץ מעוז חיים (1974). הספר יצא לאור בהוצאה עצמית בשנת 2017.

תקציר העלילה: הספר עוקב אחר אריק בן חורין, בן קיבוץ מעלה הגרדום (שם בדוי), דור שלישי לניסוי הלינה המשותפת, שנועד ליצור אדם חדש, מנותק מהוריו ומרגשות. לאחר שנים של שינויים בקיבוץ, כולל המעבר מבית הילדים לבית ההורים ומהאידיאולוגיה השיתופית להפרטה, אריק מוצא את עצמו מתמודד עם פצעי ילדותו ועם הטראומות של בני דורו. הוא חוקר בארכיון הקיבוץ ונכנס לראשי חברי הוועדות, שמטרתם לשמור על המשך קיומו של הקיבוץ בכל מחיר. את השתיקה רבת השנים הוא בוחר לשבור בטקס חג השבועות.

סגנון וכתיבה: כתיבתו של אופק מתאפיינת בשילוב של ציניות וכאב, הומור ומועקה, המייצרים דמויות מוחשיות, עמוקות ומורכבות. הספר מהווה מארג פסיכולוגי המקשר בין טראומות ילדות מודחקות ונתק רגשי, הנרקמים לכדי סיפור חזק ומרתק.

ביקורות: הספר זכה לביקורות חיוביות, במיוחד בקרב קוראים עם רקע קיבוצי, שהזדהו עם התכנים והנושאים שהועלו בו. הוא נחשב ליצירה שמעוררת מחשבה על החיבור בין העבר להווה בקיבוץ, ועל ההשפעות של הלינה המשותפת על הנפש.

על הסופר: מור אופק הוא סופר ישראלי, יליד קיבוץ מעוז חיים. "כיבוי אורות" הוא ספר הביכורים שלו, שבו הוא מביא לידי ביטוי את חוויותיו האישיות ואת התובנות שצבר כבן קיבוץ.