ספר עיון ישראלי מאת מוטי זעירא, העוסק בזיכרון הקולקטיבי של מלחמת יום הכיפורים ובדרך שבה קהילה אחת נושאת לאורך שנים אובדן, שתיקה וזיכרונות שלא קיבלו מקום מלא. במרכז הספר עומד קיבוץ גבעת חיים איחוד, שאיבד שמונה מבניו ומחבריו במלחמה, ומתוך המבט לאחור נבנה דיון אישי וציבורי על אבל, הנצחה, סיפור קהילתי והפער שבין מה שנאמר בקול לבין מה שנותר חבוי. זהו ספר עיון היסטורי־חברתי הפונה לקוראים המתעניינים בזיכרון ישראלי, במלחמת יום הכיפורים ובחיים קיבוציים, ומותיר פתוחה את השאלה כיצד קהילה ממשיכה לחיות עם כאב שנשאר נוכח גם עשרות שנים אחרי האירועים.
מחבר: מוטי זעירא
הוצאה לאור: כרמל
שנת פרסום: 2013
מספר עמודים: 179