"התגנבות יחידים" מתאר את חוויותיהם של קבוצת טירונים במחנה צבאי באמצע שנות החמישים, דרך מבט אינטימי, פסיכולוגי וחברתי על תהליך ההסתגלות לשירות הצבאי. יהושע קנז בונה תמונה מורכבת של החברה הישראלית הצעירה: פערים עדתיים, מתחים מעמדיים, התמודדויות אישיות, ובחינה של גבריות, סמכות ובדידות. הדמויות, כל אחת עם עולמה הפנימי, נאבקות בזהותן תחת לחצים פיזיים ונפשיים, בתוך סביבה שמדמה את המדינה כולה בקנה מידה מוקטן. זהו רומן התבגרות קבוצתי שמציע תובנות עמוקות על צבא, חברה ונפש האדם.
