מכלול שיריו של אדגר אלן פו מובא בסדר כרונולוגי, המאפשר לעקוב אחר התפתחות קולו הפיוטי. לצד שירי האהבה, האובדן והבדידות מופיעים גם פנים קלילים והומוריסטיים יותר של כתיבתו. הערות מלוות את השירים ומסייעות להבין את הרקע ואת הרמזים שבתוכם, ולפואמה „העורב”, על האבל ועל ביקורו המטריד של העוף השחור, מצורפים איוריו של גוסטב דורה.


