המופת הוא רומן מתורגם מן הספרות הגרמנית, העוסק בשאלה מי רשאי להגדיר לאדם אחר דמות מופת ומה המחיר המוסרי של ניסיון לחנך חברה שלמה באמצעות דוגמה אחת. זיגפריד לנץ מציב במרכז שלושה מורים גרמניים המתבקשים לבחור אישיות בת־זמנם שתוצג לתלמידים כמודל ראוי לחיקוי, אך החיפוש אחר אדם “מופתי” חושף בעיקר ספקות, פשרות, פחדים וזיכרון היסטורי שאי אפשר להפריד מן ההווה הגרמני שלאחר המלחמה. דרך דיונים, לבטים ובחירה בדמות מומצאת למחצה, הרומן בוחן את הגבול שבין חינוך לעריצות רעיונית, בין השראה לכפייה ובין אמת ציבורית לאמת פרטית. זהו רומן פילוסופי וחברתי לקוראים המתעניינים בספרות אירופית, בשאלות של מוסר, חירות ואחריות, ובאופן שבו חברה מנסה לעצב את אזרחיה בלי לדעת אם היא עצמה ראויה לשמש להם דוגמה.
מחבר: זיגפריד לנץ
הוצאה לאור: זמורה, ביתן, מודן
שנת פרסום: 1977
מספר עמודים: 312
מתרגם: אברהם קדימה
שפת מקור: גרמנית
שם בשפת המקור: Das Vorbild