בזלצבורג של 1953 נפגשים שלושה תלמידי פסנתר: המספר, ורטהיימר וגלן גולד. ההכרה בגאונותו של גולד גורמת לשני חבריו לוותר על הקריירה המוזיקלית שציפתה להם, ומשנה את חייהם מן היסוד. שנים לאחר מכן, בעקבות מותו של גולד והתאבדותו של ורטהיימר, חוזר המספר אל חברותם ואל הבחירות שעשו. במונולוג שנע בין זיכרונות, קנאה וביקורת עצמית, ברנהרד בוחן את המחיר הנפשי של ההשוואה לאמן שנתפס כמושלם.


