דבק שקדים או ציאניד מאת רקפת זהר הוא רומן נוקב וטעון רגשית, החושף את השסעים העמוקים בחברה הקיבוצית הישראלית דרך עיניה של אישה צעירה המתמודדת עם טראומה מהעבר. הספר עוסק באירוע אונס קבוצתי שביצעה חבורת נערים, אשר עולה לכותרות העיתונים ושולח את ענת מצליח, חברת קיבוץ צעירה וקהת חושים, למסע בשבילי הזיכרון האישי והקולקטיבי. תהליך ההיזכרות הכאוב מטלטל את חייה ומאלץ אותה להתמודד עם מה שהייתה, עם מה שהיו חבריה והמבוגרים סביבה, ובעיקר – עם מה שתהיה מעתה .
הספר מציג את המאבק בין הצורך לחשוף את האמת לבין אינסטינקט ההדחקה וההישרדות המושרש בנו. הוא מתמודד עם שאלות של זיכרון קולקטיבי, התמודדות עם טראומה, והשלכותיה של אלימות מינית על הפרט והחברה.
