בעשרים ושלושה מכתבים משחזרת הציירת הקולומביאנית אמה רייס את ילדותה לצד אחותה אלנה. השתיים גדלות בעוני, בחוסר ביטחון ובבדידות, ננטשות ונשלחות למנזר שבו שגרת העבודה והמשמעת מותירה מעט מקום לחופש. מנקודת מבטה של ילדה מספרת רייס על העולם הסגור שנכפה עליה, על דמויות שפגשה ועל הדרך שבה ביקשה לעצמה מוצא וחיים אחרים.


