הכרך השני של כתבי פלוטינוס כולל את שלוש האנאדות האחרונות, העוסקות בנפש, בשכל ובעקרון העליון המכונה ״האחד״. החיבורים בוחנים את היחס בין העולם המוחשי למציאות השכלית, את מקורה של הנפש ואת שאיפתה לשוב אל מקורה. הדיון נע משאלות על הכרה והוויה אל הטוב והאחדות, ומציג את לבה של הפילוסופיה הנאופלטונית. התרגום מיוונית מלווה בהערות מאת נתן שפיגל.



