בזמן שסבתא סעדה מכינה בצק עם נכדתה אור, היא מספרת לה על ילדותה בתימן ועל רצונה ללמוד לקרוא בעולם שבו הלימוד נועד לבנים. סעדה מקשיבה למנגינה שבה הבנים שרים את האותיות ואת פסוקי התורה, ומוצאת דרך להתקרב בעצמה אל הקריאה. סיפורה נמסר לנכדה דרך העבודה המשותפת והזיכרונות של סבתה.


