ספר זיכרונות זה מגולל את סיפורה של לנה קיכלר-זילברמן, שפעלה לאחר השואה לאיסופם, שיקומם וליווים של ילדים יהודים ניצולים, ומתמקד במפגש האנושי והטעון בינה לבין מאה ילדים שנעקרו ממשפחותיהם, ממנזרים ומחיי מסתור. הספר משלב עדות אישית, ספרות שואה וסיפור הצלה, ובוחן לא רק את מאבק ההישרדות בזמן המלחמה אלא גם את הקושי להתחיל מחדש, לבנות אמון, להחזיר לילדים זהות ותחושת בית, ולעמוד מול השבר שנשאר גם אחרי תום המלח.מה. זהו ספר עיון אוטוביוגרפי הפונה לקוראים המתעניינים בשואה, בהצלת ילדים, בזיכרון ובהתמודדות אנושית עם אובדן, ונע כל העת בין סיפור של חורבן לבין השאלה כיצד אפשר להתחיל לאחות חיים שנקרעו.
מחבר: לנה קיכלר-זילברמן
הוצאה לאור: שוקן
שנת פרסום: 1977
מספר עמודים: 460
מתרגם: שמשון מלצר
שפת מקור: פולנית














