בעלת הארמון / לאה גולדברג

"בעלת הארמון" הוא מחזה בשלוש מערכות מאת הסופרת והמשוררת לאה גולדברג, שנכתב בשנת 1954 והוצג לראשונה בתיאטרון הקאמרי בשנת 1955.

תקציר העלילה: המחזה מתרחש בספטמבר 1947, כשנתיים לאחר תום מלחמת העולם השנייה, בארמון עתיק באחת ממדינות מרכז אירופה שהפך למוזיאון. שני שליחים מארץ ישראל, מיכאל זאנד, ספרן, וד"ר דורה רינגל, עובדת "עליית הנוער", מגיעים לארמון בליל סערה ומבקשים מקלט ללילה. במהלך שהותם, הם מגלים את לנה, צעירה יהודייה שהוסתרה בארמון במהלך המלחמה ואינה מודעת לכך שהמלחמה הסתיימה. המחזה עוסק במפגש בין העבר להווה, בין זיכרונות המלחמה לתקוות העתיד, ובוחן את השפעת השואה על הניצולים והשליחים כאחד.

דמויות מרכזיות:

מיכאל זאנד: ספרן מארץ ישראל, כבן ארבעים.

ד"ר דורה רינגל: עובדת "עליית הנוער", כבת ארבעים.

זאברודסקי: שומר הארמון, בן חמישים ושבע.

לנה: צעירה יהודייה בת תשע-עשרה.

הוצאה לאור: המחזה יצא לאור בהוצאת "ספרית פועלים" בשנת 1955, ומאז זכה למהדורות נוספות, כולל מהדורה מחודשת בשנת 2014, שבה נוספו דברי המחברת ומאמר מאת חוקר הספרות פרופ' גרשון שקד.

על המחברת: לאה גולדברג (1970-1911) הייתה סופרת, משוררת, מחזאית ומתרגמת ישראלית, מהבולטות בספרות העברית המודרנית. יצירותיה מתאפיינות ברגישות לשונית ועמקות רגשית, והיא נחשבת לאחת המשוררות החשובות בתרבות הישראלית.